החלטה בתיק בש"א 171763/07

1.         התובעים - המבקשים הגישו בקשה נגד המשיבים שהם התובעים 2 ו-3, לסילוק התובענה שלהם על הסף בהתאם לתקנה 100 ו/או 101 לתקסד"א וזאת לאור העדר עילה והעדר פירוט לנזקים בעניינם של המשיבים.

2.         התביעה דנן הוגשה על ידי חמישה תובעים והיא עוסקת במהותה בחוק איסור הפלייה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים תשס"א - 2000.

3.         בכתב התביעה נטען, כי נמנעה כניסת התובעים 1, 4 ו-5 לבר המצוי בבעלות המבקשים - הנתבעים אך התובעים 2, 3 נכנסו לבר. קיבלו שירות ולא הגדירו ולא פירטו כל נזק נטען.

ועל כן טענו המבקשים, כי אין כל עילת תביעה לתובעים 2 ו-3.

4.         המבקשים טענו, כי בסעיף 31 א' ו-ב' לכתב התביעה נדרש פיצוי בסך 50,000 שח לכל אחד מהתובעים ולגבי התובע 2 נטען, כי הפיצוי הוא "גם בגין מניעת כניסת חבריו והרס של מסיבת יום ההולדת שלו" ולגבי התובעת 3 נכתבה עילה דומה אך לטענת המבקשים, אין עילה כזו בדין ואין כל מקור חוקי לדרישה לפיצוי כספי ובוודאי שלא בשיעור המבוקש.

5.         ב"כ המשיבים טען, כי יש לדחות את הבקשה. ציין את הפסיקה הידועה ולפיה בית משפט נוקט משנה זהירות בטרם נדחית תביעה, וכי מקום שקיימת אפשרות אפילו קלושה, כי לאחר שמיעת ראיות תתקבל תביעה, לא יורה בית משפט על דחיית התביעה.

6.         ב"כ המשיבים טען, כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר. המשיבים מכחישים את הטענות העובדתיות ולפיהן הם קיבלו שירות לאלה ולאלה וזכו ליחס הולם.

עילת התביעה אינה רק על פי חוק איסור הפלייה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים אלא נסמכת גם על עילות נזיקיות ועיליות חוזיות.

ב"כ המשיבים הפנה לסעיפים 30 ו- 31 לכתב התביעה.

לטענתו, העובדות העיקריות פורטו בכתב התביעה.

7.         ב"כ המבקשים בתשובתה ציינה, כי המשיבים בתגובה מבקשים לעשות מקצה שיפורים לכתב התביעה וטוענים לעובדות וטענות שכלל לא נזכרו בכתב התביעה.

זאת ועוד טענו, כי התביעה נסובה סביב עילה חוזית אך בכתב התביעה אין ציון כזה.

עוד ציינו, כי על פי דיני הנזיקין אין מאפשרים תביעה נזיקין בגין עוולה שנעשתה לאחר (למעט כאשר על פי הלכת אלסוחה הוגדרו תנאים ברורים).

8.         עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בימ"ש לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן.

כבר נקבע בפסיקה, כי תקנה 101 מיועדת " לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת".

וראה לעניין זה: ע"א 316/56 קרמש נ' דבי  פ"ד יא' 1336, 1341 וכן ע"א 7261/97 שרבני ואח' נ' חב' האחים שבירו בע"מ ואח' פד"י נד (4) 464, 478.

מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני.

ראה לעניין זה: ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד ל"ו (2) 151, 155 - 156.

סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי. יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה (ראה לענין זה: ע"א 109/84 ורבר ואח' נ' אורדן תעשיות בע"מ ואח' , פ"ד מ"א (1) 577; ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו (1) 470; ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח' , פ"ד מה (4) 18; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליס , פ"ד כד (2) 522; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו , פ"ד מ(2) 668).